נהיגה בשכרות – זיכוי

בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, עבירת הנהיגה בשכרות היא לא רק "עבירת תעבורה", אלא כפועל יוצא היא עבירה פלילית דיי חמורה, שעונשה הוא עד שנתיים מאסר או קנס, וכן, פסילת מינימום של לפחות שנתיים במקרים רבים. 

עם זאת כדי להגיע לסיטואציה שבה מוטל עונש כל כך כבד, בית המשפט לתעבורה צריך לקבוע שאכן ביצעתם את העבירה, ואכן במקרים מסוימים לאחר ניהול הליך משפטי, בית המשפט עשוי לזכותכם מביצוע עבירה של נהיגה בשכרות.

עבירת השכרות- סדרי דין

היות ועבירת הנהיגה בשכרות היא עבירה כל כך חמורה, היא אינה עבירה רגילה אותה שוטר רשאי לאכוף במתן קנס המסיים את התהליך, אלא היא עבירה שבמסגרתה בעת שנתפס אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול, הוא יקבל הזמנה לדיון בבית המשפט.

לאחר מכן, הנהג יתייצב בפני בית המשפט לתעבורה לדיון הנקרא "הקראת כתב אישום". שבמסגרתו, הנהג ישיב לכתב האישום שהוא בעצם "ההזמנה לדין". אם הנהג יודה בעובדות כתב האישום, ידון בית המשפט בעונשו. מנגד, הנהג רשאי גם לכפור בעובדות כתב האישום ולבקש לנהל משפט.

אם ינוהל משפט, המדינה תצטרך להוכיח את עובדות כתב האישום, כלומר: להוכיח שהנהג אכן נהג בשכרות בניגוד לחוק ובמידה ולא תצלח – הוא יזוכה.

ניהול תיק שכרות

תיק שכרות מתנהל ככל הליך פלילי, המדינה היא המאשימה והנאשם הוא הנהג. המדינה צריכה להוכיח את עובדות כתב האישום נגד הנהג.

במסגרת תיק השכרות, המדינה תצטרך להביא עדים אשר באמצעות עדותם היא תוכח את טענותיה ואת העובדה שהנהג המסוים נהג בשכרות.

בדרך כלל, עדי המדינה הם השוטרים שעצרו את הנהג. בנוסף, ככל שבדיקת השכרות נעשתה באמצעות דגימת דם, יובא לעדות הרופא אשר נטל את הדגימה, או לחלופין ככל שבדיקת השכרות נעשתה באמצעות בדיקת נשיפה, יובא השוטר אשר דאג לנקות את מכשיר הנשיפה, והשוטר אשר ביצע את הבדיקה בפועל.

הנאשם מנגד, יצטרך ככלל לסתור את הליך בדיקת השכרות. אפשרות שנפוצה בעיקר כאשר מדובר בבדיקת נשיפה. כמו לדוגמא, לסתור את אופן תפעול המכשיר, וכו'. כאשר מדובר בבדיקת דם, בדרך כלל הדרך לסתור אותו היא לכאורה להוכיח כי חלף זמן מרגע בו נתפס הנהג, עד לרגע הבדיקה.

המציאות מלמדת שכדי לצאת זכאי בתיק שכרות אין תחליף לתבונה של עורך דין מקצועי. אך מצד שני, המציאות גם מוכיחה שבחלק לא קטן מהמקרים נהגים מורשעים בעבירה לאחר ניהול תיק שכרות מראשיתו.

הכרעת דין וגזר דין

במסגרת ניהול תיק השכרות, בית המשפט ישמע את עדויות התביעה, וכן את עדות הנאשם ועדים נוספים מטעמו ככל שישנן. לאחר מכן, יישמעו סיכומי הצדדים לעניין אשמתו של הנהג, ולבסוף בית המשפט ייתן את הכרעת דינו.

אם בית המשפט יפסוק כי הוכחה אשמתו של הנאשם בעבירת השכרות, אז השלב הבא בהליך יהיה הטיעונים לעונש. אז יהיה הנהג חשוף לעונשים לא קלים כפי שתואר לעיל.

דוגמאות

כאמור, לא רבים המקרים בהם נהגים יוצאים זכאים מאישום בנהיגה בשכרות, אך הם קיימים. אין אמות מידה ברורות וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו. ישנם מקרים שבהם המדינה לא מצליחה להוכיח את טענותיה בשל מחדלים שלה, ישנם מקרים שבהם נאשמים מצליחים לסתור את בדיקת השכרות. להלן מספר דוגמאות:

בפרשה שנדונה בבית המשפט לתעבורה בחיפה (פ"ל 08- 233) זוכה נאשם מעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ולאו דווקא אלכוהול, לאור הספק שנוצר באשמתו. הספק בא לידי ביטוי בכל שדובר על נאשם שנטל תרופות. דובר על אדם שהיה בגמילה משימוש בסמים ובגופו נמצא חומר הנקרא "מתדון" שמסייע לנגמלים. בית המשפט זיכה אותו בשל הספק דנא.

בפרשה שנדונה בבית המשפט המחוזי (עפ"ת 12- 01- 31963) זוכה נאשם לאחר שהורשע בבית המשפט לתעבורה. נקבע שבשל העובדה שהמדינה לא הגישה את הבדיקה התקופתית של מכשיר הינשוף בו נערכה בדיקת השכרות לנאשמת בנסיבות העניין, מעלה ספק רב בדבר מהימנותו ברגע הבדיקה, ולכן בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי יש לזכות את הנאשם.

מסיבה דומה, קבע בית המשפט לתעבורה בתיק אחר (תת"ע 07- 2920) כי יש לזכות נאשם, משום שלא הוכח שבדיקת תקינות מכשיר הינשוף שנערכה לפני שיצאו השוטרים למשמרת, הייתה מדויקת ובהתאם לנהלים. לאור זאת, נקבע כי קיים ספק באשמתו של הנאשם.

לבסוף

תיקי שכרות הם תיקים לא פשוטים שמצריכים ידע ניסיון והבנה מדעית שהצטברה עם השנים, במיוחד אצל עורכי דין העוסקים בתיקי תעבורה. אין אמת מידה מוחלטת וקבועה כאמור, ואכן ישנם מקרים שבהם אפשר לצאת זכאי לאחר ניהול הליך משפטי, אך כל מקרה כמובן נבחן לפי נסיבותיו.

החשוב ביותר, הוא לנהוג בזהירות, שכן המשפט "אם שותים לא נוהגים", הוא לא קלישאה, אלא האמת.